החלטה בתיק ב"ל 4602-09

1.       השאלה השנויה במחלוקת בהליך זה - האם ביום 21.7.2008 התרחש אירוע תאונתי שגרם לפגיעה בעיניו של התובע.

2.      גרסת התובע: התובע עבד במפעל "בן זקן צביעה תעשייתית בע"מ" בתפקיד עוזר צבעי; במהלך עבודתו עבד עם חומרים שונים, לרבות טינר וסיליקון, בעזרתם הכין משטחים לתביעה; המעביד סיפק לו לעבודתו חולצות, נעלי עבודה וכפפות נילון, אך לא סיפק לו מסיכות, שסופקו לצבעים בלבד; ביום 20.7.2008 חש כי חומרי העבודה הוחלפו ונעשו חריפים יותר, וחש צריבה בגרון ובעיניים; הוא שוחח על העניין עם מר אבי בן זקן, בנו של מנהל המפעל, והוא אמר לו שיעביר את הנושא למנהל המפעל; למחרת ביום 21.7.2008 הגיע לעבודה ונאלץ לעבוד עם אותם חומרים חריפים עליהם דיווח יום קודם למעסיק; במהלך העבודה חש צריבה בעיניים ותחושת מחנק בגרון, והודיע למעסיק כי אם החומרים לא יוחלפו עד סוף השבוע - לא יוכל להמשיך ולעבוד במפעל; במהלך העבודה חבר לעבודה בשם עזרא (ראדה) ראה אותו ושאל מדוע עיניו כה אדומות; עם תום העבודה המשיך לחוש צריבה בעיניים ובגרון וקבע תור לרופא המשפחה; ביום 22.7.2008 פנה לרופא המשפחה שרשם לו טיפות בעיניים; למחרת היום,  ב- 23.7.2008 ראייתו המשיכה להתדרדר, הוא הופנה לרופא עיניים ומשם לחדר מיון, אליו פונה באמצעות אמבולנס;  המעביד סירב לחתום על טופס בל /250.

3.      בפני בית הדין העידו התובע; רופאת משפחה של התובע דר' פינקלשטיין סבטלנה; מנהל המפעל בו עבד התובע מר חיים בן זקן.

4.      המוסד טען כי יש לדחות את התביעה כבר בשלב זה ולקבוע כי לא התרחש אירוע תאונתי ביום 21.7.08 מנימוקים אלה: אין תיעוד של האירוע הנטען במסמכים הרפואיים; התובע שינה את גרסתו לגבי מועד האירוע - תחילה טען שהאירוע התרחש ביום 22.7.08 ואז שינה את גרסתו ליום 21.7.08; התובע לא זימן עדים שיעידו על האירוע, וכן לא זימן לעדות את מר אבי בן זקן אשר בפניו, על פי הנטען, התלונן. 

5.      על יסוד התרשמותנו מהעדויות בפנינו ולאחר בחינת כל חומר הראיות בתיק, אנו קובעים כי התובע הרים את הנטל והוכיח כי ביום 21.7.08 חש במהלך עבודתו עת השתמש בחומרים צריבה בעיניו. להלן, נפרט את הנימוקים למסקנה זו.

6.      נקדים ונאמר כי התרשמנו מאמינות עדותו של התובע כי פנייתו הראשונית לרופא הייתה עקב תחושת צריבה בעיניו כתוצאה מהשימוש בחומרים מהעבודה. להלן, נתייחס לטענות המוסד לביטוח לאומי.

7.      התיעוד הרפואי:

7.1.   אכן, באישור המחלה שניתן על ידי דר' גיטליץ ביום 22.7.08 (נ/1) ובאישור המחלה מיום 1.8.08 (נ/2) לא מצוין כי מדובר בפגיעה בעבודה. כך גם במסמכים רפואיים אחרים הסמוכים למועד האירוע והם ביקור אצל דר' גיטליץ מיום 22.7.08  (ע/2); ביקור אצל דר' לודמילה פולב מיום 23.7.08 (ע/3);  הפנייה להמשך בירור עיניים בחדר מיון מיום  23.7.08 (ע/4); סיכום ביקור בית חולים קפלן מיום 6.8.08 (ע/6).

7.2.   יחד עם זאת, במסמכים ממועד יחסית סמוך לאירוע כן מאוזכרת הפגיעה בעבודה, כמפורט להלן:

7.2.1.      סיכום ביקור אצל דר' גיטליץ מיום 29.7.08 (ת/1 ע' 3) ובמרשם שניתן לתובע ביום 29.7.08 (ת/3). יש להדגיש, כי דר' גיטליץ הוא הרופא הראשון  אצלו היה התובע לאחר מועד הפגיעה הנטענת.

7.2.2.      בביקור מיום 1.8.08 אצל דר' פינקלשטיין שהוגדר "כביקור רגיל" כן צוין שהתובע התלונן כי נפגע בעבודה ביום 22.7.08 (ת/1 ע' 4) וכן צוין הדבר בביקור אצל דר' פינקלשטיין מיום 21.8.08 (ת/1 ע' 5).

7.3.   ביום 26.8.08 כתבה רופאת המשפחה של התובע דר' פינקלשטיין מכתב למעסיקו של התובע ובו התבקש לחתום על טופס בל/250 על מנת שניתן יהיה לתת לו אישור לנפגע בעבודה לביטוח לאומי. בעדותה בפני בית הדין הבהירה כי התובע היה אצלה לאחר שטופל על ידי רופאים אחרים, אולם כיון שהיא הרופאה הקבועה המטפלת בתובע לקחה אנמנזה מחדש, ואז התברר לה שהטיפול היה תוצאה של תאונת עבודה.  גרסה זו מתיישבת עם סיכום הביקור מיום 1.8.08 (ת/1, ע' 4) שהוא אכן הביקור הראשון של התובע אצל דר' פינקלשטיין ומאוזכר בו כי התובע ציין פגיעה בעבודה. עדותה של דר' פינקלשטיין כי משיחתה עם התובע התרשמה כי אכן נפגע בעבודה וזו הסיבה שכתבה את המכתב מיום 26.8.08 על מנת לסייע לו אמינה עלינו. אכן, הסיבה להתערבותה של דר' פינקלשטיין הייתה היותו של התובע עולה חדש שלפי התרשמותה לא יכול לעמוד על זכויותיו, אולם אנו בדעה כי אילולא שוכנעה שהתובע אכן נפגע בעבודה היא לא הייתה מתערבת למענו.

7.4.   מעבר לאמור, מעיון בביקור אצל רופא עיניים דר' שהם מיום 23.7.08 (ע/4) עולה כי ככל הנראה הטיפול הרפואי בלוקלין שניתן על ידי דר' גיטליץ (שתחום מומחיותו הוא גריאטריה ולא עיניים) גרם להחמרה במצב עיניו של התובע, וההפניה לחדר מיון הייתה "על רקע LOCALIN ABUSE " , ובתלונות נרשם "קיבל אתמול LOCALIN מרופא מטפל ??!!!" [כך במקור!].  לפיכך נראה שלאחר יום 23.7.08 הגורמים המטפלים התרכזו בהשלכות הטיפול בלוקלין על עיניו של התובע ולא בסיבה הראשונית לפנייתו לטיפול רפואי, וספק אם התובע נשאל על המקור הראשוני לדלקת העיניים שבה טופל בלוקלין. גם בהקשר זה יש לתת משקל לעדותה של דר' פינקלשטיין שהיא התחילה את הסיפור מחדש ולקחה אנמנזה מחדש (ע' 10, ש' 12) בעוד שבטיפול אצל רופא עיניים ההתמקדות הייתה לא כיצד התחיל הסיפור אלא בתוצאה (ע' 12, ש' 5).

כללו של דבר: לנוכח חוסר העקביות ברישומים הרפואיים שנערכו על ידי דר' גיטליץ, הרופא אליו נעשתה פנייתו הראשונה של התובע, ולנוכח העובדה שכעולה מהחומר הרפואי החל מיום 23.7.08 הבעיה הרפואית האקוטית של התובע הייתה תוצאות הטיפול בלוקלין, ועל יסוד עדותה של דר' פינקלשטיין, אנו סבורים כי במקרה זה אין לשלול את גרסתו של התובע בשל היעדר תיעוד בחלק מהמסמכים הרפואיים.

8.      אשר לשינוי הגרסה בנוגע לתאריך הפגיעה: מדובר בטעות ביום אחד,  ואנו סבורים כי גם היא אינה שוללת במקרה הנדון את גרסתו של התובע.

9.      אשר לעדויות עדים אחרים: גרסתו של התובע כי התלונן בפני אבי בן זקן לא נסתרה. אמנם, בהודעה למעסיק כתב מר מנחם בן זקן כי התובע לא התלונן אף פעם בפני אף אחד מהעובדים, אולם בחקירתו הנגדית העיד כי אינו יודע אם התובע התלונן בפני אבי (ע' 13, ש' 31). באשר לעדותו של מר מנחם בן זקן - אמנם התובע לא הגיש כנגד המעסיק תביעת נזיקין, אולם מעדותו עולה כי מסיכות סופקו רק לצבעים,  ולא ניתן להתעלם מהשלכות ההכרעה בהליך זה על חבות אפשרית של המעסיק כלפי התובע בנזיקין. לנוכח האינטרס שיש למר בן זקן בדחיית התביעה של התובע להכרה בפגיעה בעבודה, אנו סבורים שאין להסתמך על עדותו.

10.  סוף דבר: אנו קובעים כי התובע הוכיח כי התרחש אירוע תאונתי ביום 21.7.08 לפיו חש צריבה בעיניו כתוצאה מהחומרים בהם נעשה שימוש בעבודתו.  בהמשך להחלטה זו, תינתן החלטה על מינוי מומחה רפואי.

ניתנה היום, כ סיון התשע"א 22 ביוני 2011  בהעדר הצדדים.